הלימוד היומי ט"ז אלול ה'תשע"ט

לימוד אמונה יומי: י"א אייר « הקודם | הבא »

הקודש והחול בגאולה (ג)

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" באשדוד

 

תקופה זו של 'עני ורוכב על חמור' של 'טב מלגאו וביש מלבר' היא תקופה מייסרת ביותר. מצד אחד גאולה, מצד אחד הקודש נסתר, ולפעמים גם נדרס. הלב כואב, והיו כאלו מהאמוראים שהתפללו שלא יהיו בתקופה זו - "ייתיה ולא אחמניה".

הרמח"ל בחיבורו מאמר הגאולה מלמד על שני שלבים בגאולה: שלב הפקידה עליו נאמר "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי". בשלב זה יש חושך חיצוני, המקור האלוהי הפנימי הדוחף והפועל אינו מאיר את החיצוניות. ושלב הזכירה עליו נאמר "כי אשב בחשך ה' אור לי". (על פי 'טללי חיים, הקיצו ורננו' עמ' סא)

למעשה אנחנו רואים שהתקופה הראשונה של גאולתנו הוא בסוד הפקידה, מחוללי הגאולה בעצמם לא מכירים ומודעים למקור האלוהי של פעולות הגאולה שהם עצמם פועלים למרות שבאמת הכול קודש ואלוהי הוא.

כותב הרב קוק זצ"ל (אורות התחיה לב):  "רק בהגמר התוכן, בהעלות האומה למרום מצבה, אז יוחל אור אלהי נקרא בשם המפורש ולהגלות, יגלה ויראה, שכל מה שהאיר וכל מה שיאיר כל שחי וכל שיחיה בה, הכל אור אלהי עולם אלהי ישראל, ו'זה שמו אשר יקרא ה' צדקנו'". – כאן המעבר ל"ה' אור לי".

"והמשך הזמן, העובר בין ההופעות המיוחדות המרוכזות בכנסת ישראל (שלב הפקידה) עד שיופיע אור תפארת ישראל (שלב הזכירה), לדעת כי שם ה' נקרא עליה, הוא זמן חבלי משיח, שרק אמיץ אונים כרב יוסף היה אומר עליו "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופתא דחמריה".

אשרינו שאנחנו זוכים לחיות בדורות גדולים ומורכבים אלו.