אנשים

שאלה

שלום כבוד הרב!
יצא לי להכיר מתקופת יציאתי מחממת האולפנה הרבה אנשים עם
תכונות כל כך שליליות כמו צביעות, שקרנות, גאווה בצורה בלתי
נסבלת ועוד. אנשים שפעמים רבות פגעו בי גם מילולית וגם מעשית.
אני כבר מתחילה לחשוב שאולי מחוץ לחוג המשפחה לא צריכים
להיות כל כך טובים עם אנשים. כי מי שטוב על פי רוב דורכים
עליו, לא מעריכים אותו ואף מזלזלים בו. לעומת זאת שמתי לב שמי
שבמקום העבודה "מחזיק מעצמו" אז אנשים מעריכים אותו יותר.
השאלה שלי היא שיש פה סתירה בין הדרכתה של התורה ביחס
לאנשים לבין מציאות חיינו וסוג האנשים המסתובבים בעולמנו כעת.
אני רוצה לציין שאני יודעת שקיימים אנשים טובים, אבל עדיין יש לא
מעט אנשים שהם לא כך ....... תודה מראש

 

 

 

תשובה

אדם צריך לדון את העולם לכף זכות, ולהיות בעל עין טובה
לבריות, ולהבין שרובם לא עברו את המסלול החינוכי שאת עברת, ומה
שעיצב את דרכם ומידותיהם היא הסביבה או מצוקות החיים. וע"כ צריך
לנהוג בהם באמון ובידידות.
עלייך לשמור על עקרונותייך ולא להוריד את רמתך המוסרית. סופך
שיעריכו אותך על עמדתך.
עם זאת אל תתני לרמוס אותך ואם זה מחייב תקיפות או עמידה על
דרכך עשי זאת אך בדרכה ששל תורה בעדינות לא מבלי לאמץ את
דרכם, אלא רק ע"מ שלא ידרכו עליך וכד'.
המצב אינו מחייבך לנהוג כדרכם בצביעות ובחנופה וודאי לא לאמץ
דרכים אלו, אלא לשמוך על כבודך בעיני הבריות. ודומה הדבר לדברי
חכמים שת"ח צריך לסדר דרכיו שלא יבזו אותו בעיני הבריות.
תתפללי חה' שיעזרך בדרכך. העזרי בפרקי תהילים בהם דוד המלך
מתמודד עם בעיות כשלך וביקש מה' שישמור עליו יו ועל דרכו
הייחודית . ה' יהיה בעזרך

 

 

 

הרב יעקב אריאל |