מפי השמועה תשובות ששמענו מפי הגרש"ז אויערבך זצ"ל

שאלה

 

א. בערב שנת השמיטה תשנ"ד המליץ לנו הגרש"ז אויערבך זצ"ל לבצע את היתר המכירה. אולם נשאלה השאלה, כיצד יש לכתוב את הנוסח של שטר המכירה?

ב. שאלתי את מרן זצ"ל בענין הגבול הדרומי של הארץ, אם הוא בדרום, ליד יטבתה או צפונית לכך , ליד נחל צין?

ג. בערב השמיטה תשנ"ד התעורר פולמוס בנוגע לירקות הגדלים במצע מנותק בחממות, מה דעתו של מרן זצ"ל?

ד.  בסוף שנת השמיטה תשנ"ד התעוררה שאלה לפי איזה נוסח צריכה הרבנות הראשית לכתוב את הפרוזבול?

 

 

תשובה

 

א. בערב שנת השמיטה תשנ"ד המליץ לנו הגרש"ז אויערבך זצ"ל לבצע את היתר המכירה. אולם נשאלה השאלה, כיצד יש לכתוב את הנוסח של שטר המכירה. מרן זצ"ל (במעדני ארץ שביעית סי' א) האריך להוכיח את קיומו ותוקפו של היתר המכירה, אולם יצא לערער על משך זמן המכירה. לדעת מרן הרב קוק זצ"ל המכירה היא עד לאחר הקטיף, ואילו דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל היתה שיש לכתוב את השטר עד לפני הלקיטה, כדי לחייב בתרו"מ מכוח לקיטה ומירוח ע"י ישראל. כאשר שאלנו את פיו כיצד לנהוג למעשה, אם לפי הנוסח הישן והרגיל או לפי הערתו בספר מעדני ארץ - ענה מרן זצ"ל שיש לנהוג עפ"י הוראת הרב קוק זצ"ל, ולא לשנות את הנוסח המקובל.

 

ב. שאלתי את מרן זצ"ל בענין הגבול הדרומי של הארץ, אם הוא בדרום, ליד יטבתה או צפונית לכך , ליד נחל צין. הרב ענה לי, שמכיון שהדבר ספק ושביעית דרבנן - אפשר להסתמך על השיטות המקילות. עוד הוסיף אז ואמר, שכאשר כתב את ספרו "מעדני ארץ" תרומות, והגיע להלכות העוסקות בגבולות הארץ - ראה שזו סוגיא גדולה ומורכבת. ועל כן אמר שאין ביכולתו לפשוט את הספיקות שנתעוררו לו בשאלה זו, ולא האריך באותה בהלכה.

 

ג. בערב השמיטה תשנ"ד התעורר פולמוס בנוגע לירקות הגדלים במצע מנותק בחממות, כאשר מרן זצ"ל היה מראשי המתירים את שיטת הגידול הזאת. בערב השמיטה הוציאו קונטרס שבו כאילו דעתו היא לאסור. כאשר מרן זצ"ל ראה את החוברת הזאת, נתמלא כעס על כך שעיוותו את דעתו, ומיד הורה לפרסם את דעתו שירקות העלים הגדלים במצעים מנותקים בחממות גוש קטיף הינם כשרים לאכילה לכתחילה, וחתם על כך בחתימת ידו.

 

ד. בסוף שנת השמיטה תשנ"ד התעוררה שאלה לפי איזה נוסח צריכה הרבנות הראשית לכתוב את הפרוזבול. כידוע, ישנן שתי שיטות מרכזיות בנוסח הפרוזבול, אם החותמים הם עדים על כך שהשטר מועבר לידי ב"ד חשוב או שהם עצמם ב"ד. בירושלים הביאו בשם גדול נוסח המשלב את שתי הגירסאות כאחד, ע"י הכנסת תנאים בתוך שטר הפרוזבול. כאשר ניגשנו לגרש"ז זצ"ל לשאול בעצתו, התבונן בנוסח שהוצע ע"י אותו ת"ח ואמר: "לציבור יש לתת את הנוסח הפשוט והמובן ולא נוסחאות משונות ומסובכות". מיד הוציא מתוך ספרייתו את הלכות שמיטה להגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל והורה להשתמש בנוסח הפרוזבול של החקרי לב, שהוא כדעת מרן השו"ע.

הרב יהודה הלוי עמיחי | אמונת עיתך אייר-סיון תשנ"ה