הפסד פירות שביעית בדרך

שאלה

בגינתי עץ תאנה המשיר פירות רבים על השביל, ופעמים רבות דורכים עליהם. מה עלי לעשות כדי לשמור על קדושתם?

תשובה

 

ה'משנה ברורה'[1] כתב שאסור להרוג נמלים בשבת אפילו דרך הילוכו.[2] זאת רק כאשר הוא רוצה להרוג, ועושה זאת דרך הילוכו כדי שלא יהיה ניכר שהורגן. אבל אם אדם הולך סתם ללא כוונה להרוג כלל, וייתכן שיש נמלים בדרכו, הוא איננו צריך להתבונן אם הוא דורך במקום שיש בו נמלים או לא. אלא מותר לו ללכת כדרכו, כי הוא אינו מתכוון להרוג את הנמלים ואין לו מכך כל ניחותא. זאת ועוד, הדיון לעיל הוא בנוגע לאיסורי שבת, שעצם המלאכה בה אסורה. לעומת זאת בשביעית הדיון הוא סביב האדם עושה הפעולה. כפי שלעניין זמירה בשביעית אנו אומרים 'הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות', כן לעניין הפסד פירות שביעית. נחלקו המפרשים מדוע אסרו להפסיד פירות שביעית: האם מדין הפסוק 'לאכלה – ולא להפסד', או כפי שכתב הרמב"ם,[3] שיש בכך גזל הרבים.[4] אבל ברור שתאנים הזרוקות על הרצפה לא ייאכלו, על כן אין בהם איסור של הפסד פירות שביעית. וכן מצאנו בירושלמי (פ"ט ה"א) שפירות שהולכים לאיבוד אין בהם איסור הפסד, שכן 'מאליהן הן אבודין'. ברור שהתאנים שנפלו לרצפה הולכות לאיבוד, ואם כן אין בכך הפסד. נוסף על כך בעל הגינה אינו מפסיד את הפירות בידיים, אלא זה נעשה בדרך של 'גרמא'. וכבר כתב המהרי"ט שהפסד פירות שביעית ב'גרמא' – מותר.[5] אמנם בגלל קדושת שביעית וחשיבותה ראוי שההולך בשביל יפנה את הפירות הצידה. אבל כאמור, אם ידרוך עליהם - לא יעבור על איסור.[6]



[1].משנה ברורה, סי' שטז ס"ק מח.

[2].עי' בשער הציון, אות עה.

[3].פהמ"ש לרמב"ם, שביעית פ"ד מ"י.

[4].עי' תויו"ט, שביעית פ"ד מ"י; ובדברי מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, התורה והמדינה, ח"ד עמ' קעו הערה 5; שם עמ' קסח; וע"ע ס' התורה והארץ, ח"ג עמ' 104-102.

[5].כדברי המהרי"ט, ח"א סי' פג, בדבר נטילת עלים מן התות.

[6].הערת עורך, י"פ: מבירור עם אג' מרדכי שומרון, מתברר שאחד הגורמים לנשירת התאנים הוא שהתאנים הנקביות לא הופרו על ידי תאנים זכריות, ואז ספק גדול אם הן נחשבות ראויות או עומדות למאכל.

הרב יהודה הלוי עמיחי | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 7-14