גיזום הדרים

שאלה

 

מדוע אין להחשיב גיזום הדרים כ"אוקמי פירא" בלבד, שהרי פעולת הגיזום היא רק לכוון את מקום הצימוח ולא לגרום ליותר פרי, אלא לנוחות בקטיף?

תשובה

תחילה יש להגדיר ששאלתך היא לכאורה זו תוספתא מפורשת (שביעית פ"א ה"ו) "ומכוונין את הנטיעות עד ראש השנה". תוספתא זו הובאה בירושלמי (שביעית פ"ב ה"ב, לג ע"ד) ופילקס (שביעית עמ' 96-97) הסביר שהכוון הוא עיצוב העץ וכניסת האור ומאפשר לחקלאי גישה נוחה לעץ, והיא הפעולה שעליה כבודו שואל, א"כ מלשון התוספתא מוכח שרק עד ראש השנה יש מקום להתיר פעולת "הכוון" ולא לאחר מכן במהלך שנת השמיטה.

 

מצאנו א"כ מקור לכך שפעולה זו אסורה בשביעית. אלא שעדיין כבודו שואל מה בין זה לגיזום העץ לנוי. וצריך להסביר שבגיזום לנוי אין לנו רצון כלל שיצמח העץ, ואם היינו יכולים להקפיא את העץ עדיף לנו, שהרי לא נצטרך כלל לפעולות חקלאיות, אולם כל זה בנוי אבל בעצים אלו אנו רוצים את הופעת הפירות, א"כ גיזום זה הוא הגורם לנו את ההצמחה שאותה אנו רוצים.

 

כמו כן ברור שלדעת הרב קוק זצ"ל (שבה"א פ"א ה"ה, ה"י) שלא התירו אלא אוקמי אילנא ולא אוקמי פירא, א"כ אין כאן אוקמי אילנא שהרי זו פעולה לטובת הפירות ולא לטובת העץ, שהרי העץ לא ינזק מגידול הפירות למעלה אלא שהאדם מעוניין שיהיו פירות למטה כדי שיהא לו נוח לקטוף, אבל אין כאן היזק של העץ.

 

שאלתך נוגעת לפי דעת המרחיבים באוקמי פירא ומתירים לעשות פעולות הגורמות להצמחת פירות (עיין קטיף שביעית עמ' 47, הערה 12 בשם תלמידי החזו"א). ולשיטה זו יש מקום להקל בדלול פרי וכדו' אולם כל זה כאשר הוי "אוקמי" דהיינו שללא פעולה זו יהא הפסד כספי (עיי"ש מהו גודל ההפסד), אבל ברור שללא הפסד כספי בפרי עצמו אפילו לדעה זו אין להקל במלאכות, על כן בנידון דידן שאין כל הפסד כספי, שהרי הפרי יגדל למעלה, וההפסד היחיד הוא לאדם שצריך להתאמץ יותר לשם קטיף, לא נראה שאפילו לדעה המקילה ביותר באוקמי פירא יתירו לעשות מלאכה זו.

עוד יש להוסיף שפעולות אלו אפשר לעשות בשישית ומאידך אפשר לתקן במוצאי שביעית. על כן נראה לי  שאין מקום להתיר פעולת גיזום זו כלל. 

הרב יהודה הלוי עמיחי | מנחם אב-אלול תשס"ז