לימוד תורת הארץ

לימוד תורת הארץ

ישנן הלכות, שבכל מקום שעם ישראל היה בו, במשך כל השנים, הן היו אקטואליות וזכו לעיסוק רחב מאוד. לעומת זאת, ישנן הלכות שאך מעטים עסקו בהם, והיו כמעט כ"מת מצווה", בסיור שנעשה במעל בונז'ור, במסגרת תכנית הכשרה של מכון התורה והארץ, עסקו הרבנים בהלכות חלה, מהי ההתמודדויות כיום בנושא?

| אדר ב' תשע"ד

פעמים רבות, כאשר נשאל ילד מה  פירוש "חלה" הוא יענה בפשטות, מה הלחם שקונים לקראת שבת. אך דומה שהלכות חלה, כמו הלכות רבות אחרות הכלולות במצוות הקשורות לארץ, הגיע זמן גאולתן, ואנו זוכים לעיסוק מחודש.

במכון התורה והארץ, מלבד העיסוק הפעיל בהוראת הלכות אלו, בתשובות לציבור ובהוצאת חומרי למידה החלו בתכנית לימוד שאליה נרשמו אברכים, רבנים ואנשים חפצים להרחיב את ידיעתם בתחום. זוכים הם ללמוד בתכנית מסודרת המקיפה את הנושאים התלויים בארץ, אחד לאחד.

בתכנית משולבים אף סיורים הבאים לתת את הדגש לשאלות המעשיות הקיימות באותם התחומים הנלמדים מתוך המקורות, וממילא בהתמודדות עם שאלות שונות שכיום רבים כל כך מתמודדים בהם, ולא תמיד יודעים על כל השאלות המתעוררות בהן. לצרכן הפשוט דומה שיוכל הוא להסתפק בכשרות מהודרת, אך לאדם שיתעסק בדבר לא יכול יהיה להישאר ברובד זה, אלא שומה עליו לבחון את הדברים, לעסוק בהם בהרחבה ובעמקות ובכך לתת כלים להתמודד עם השאלות החדשות, יחד עם הוראת הנושאים השונים.

החלה הנרכשת בחנות, לכבוד השבת, זכתה לשם זה בזכות הפרשת החלה, שהיא הייתה מקובלת כל כך, ואף כיום רבים עושים זאת, כאשר היו מכינים את האוכל לכבוד שבת, ובכלל הכנת האוכל, גם הכנת הלחם המיוחד לשבת, אז האשה הייתה מפרישה חלה, עם כל מעלותיה וסגולותיה. אך במפעלים גדולים כל המערכת מורכבת יותר.

מן השאלות שעולות במקומות אלו ישנם דברים המצויים אף לדוגמא בגנים שאוהבים להכין לחמניות לשבת, והוא נושא "עיסה העשויה להחלק" האם חייבת בחלה? ואף שדין זה מפורש בשולחן ערוך, שאלות רבות התעוררו בכך, מתי עשויה להחלק? האם יש הבדל בין חלוקה שעליה מקפידים לבין חלוקה שעליה לא מקפידים אלא היא נעשית באופן טכני (כגון במצות או בלחם במאפיות)? בשאלות אלו ואחרות הרחיב הרב יהודה עמיחי ראש המכון בשיעורו, אך בסיור שערכו הרבנים והלומדים במפעל אוסם התמודדו בשאלות שונות שעלו לפני המשגיחים ועל ידם כגון: הפרשה מסוגים שונים של קמח (ממילא ישנה הקפדה שלא לערב, שכן בכל סוג של קמח מקפידים שיהיה דווקא סוג זה, ולכן העיסות לא יצטרפו, ואף בהפרשה יהיה צריך להפריש מכל עיסה ועיסה, כפי שאכן עושים במפעל).

במפעל גוי מפריש את החלה, ואף שלפי ההלכה גוי שהפריש חלה אין במעשהו כלום, היהודי קורא למה שהגוי הפריש – שם חלה. הדבר פותח בירור הלכתי האם הדבר מועיל?

בדיני הפרשת חלה מבצק שישווק כבצק למקומות השונים, נאמר בסיור שודאי שהמפעל צריך לשווק רק לאחר הפרשת החלה, וכן בסוגים השונים של בצקות, כגון בצק להכנת ספוגניות, הבהירות בהלכות יפתרו בעיות רבות מאוד. אשריהם ישראל שעוסקים בהלכות התלויות בארץ, ומכשירים את ישראל להיות בקיאים בתחומים האלו, ויהי רצון שירבו עוד ועוד העוסקים בנושאים, בתכניות כאלו ואחרות, על ידי רבנים הבקיאים בנושא, ומלאה הארץ דעה את ה' מגדלם ועד קטנם.

לצפייה בגלריית התמונות מהביקור- לחץ כאן.